שדי חמד. שדי חמד (ספר)

הנה ההזמנה: הינכם מוזמנים לסיור מרתק בג׳לג׳וליה יום חמישי, ה-8 ביולי, 17:30 בו נכיר את המרקם המיוחד של יישוב ערבי, את השילוב בין הכפרי לעירוני, מעין מסע בזמן בין העבר, הווה ועתיד ולא פניתי לעיין בהוכחתו מדברי התוספות דמנחות ואתה תחזה ולפי הנראה מה שכתב שדברי הרב גזע ישי הם דוחק כונתו שלא היה צריך לומר משום דדמאי דרבנן ואיסור ההפקר דרבנן והוו תרתי דרבנן אלא כיון דאם עשה עשוי חשיב חזי ליה אבל הרב גזע ישי נראה שהוצרך לתרתי דרבנן כי היכי דלא תיקשי לן מטבל דגם כן אם עבר ותקנו מתוקן כמו שפסק מרן שם ואמאי לא חשיב חזי ליה ועוד דלמה ליה לש״ס טעמא דאי בעי מפקיר ליה ועל כרחין לומר דדמאי שאני שהוא עצמו מדרבנן והוו תרתי דרבנן ואיך שיהיה בין למר ובין למר יש ליישב דברי הרמב״ן דלא תיקשי לן עליה מסוגיית הש״ס ואם כן אין לנו הכרח עוד לחלק בדברי הריטב״א כמו שחילק הרב שער המלך אלא יש לומר שדעתו היא כדעת הרמב״ן דהפקר אסור בשבת ויום טוב אף אם אין כונתו שיזכה אחר בהפקר זה: שוב ראיתי דמה שתירץ הרב יבא הלוי דכיון דמה שעשה עשוי משום הכי מהני ופקפקתי על זה דאם כן גם בטבל נימא הכי ואמאי אין מטלטלין את הטבל הרי בתרומה ומעשר נמי הדין כן דאם עשה עשוי כמו שפסק מרן בסי׳ של״ט סעיף ד׳ הנה מרן מוהריט״א בספר קהלת יעקב תוך סי׳ קי״ד בדף י״ט סוף ע״ד מדפוס חדש עמד על דברי מרן הפרי חדש וצדד בזה ואלה דב״ק וראיתי בפרי חדש סי׳ תל״ד שהכריח דביטול אינו מדין הפקר דהא ביום טוב משמע ודאי דאסור להפקיר וכדתנן אין מקדשין ואין מעריכין ביום טוב וטעמא משום גזרת מקח וממכר ואילו הכא קתני מבטלו בלבו אחד שבת ואחד יום טוב וכו׳ עכ״ל ולדעתי מה שכתב בפשיטות דאסור להפקיר ביום טוב איכא למידק מסוגיות הנז״ל דאמרינן דדמאי בשבת חזי ליה מיקרי דאי בעי מפקיר נכסיה והוי עני ותנן מאכילין את העניים דמאי ועל כרחין התם בעינן מידי דחזי ליה בשבת דבההיא דמפנין תרומה טהורה ודמאי אבל לא את הטבל על כרחין לומר דטעמא דדמאי דמפנין משום דבידו להפקיר נכסיו בשבת עצמו ובכן יותר לו הדמאי דאין לומר משום דהיה בידו להפקיר נכסיו קודם שבת או משום שיש בידו להפקיר אחר השבת מותר לטלטלן בשבת דהא ליתא דאם כן תיפוק ליה משום דדמאי יכול לתקנו להפריש ממנו קודם שבת או אחר שבת ואם איתא אפילו טבל גמור יהא מותר לטלטלו מטעם זה ועל כרחין לומר דטעם ההיתר בדמאי הוא משום דבשעה שמפנין אותו חזי ליה מיקרי דבאותה שעה יכול להפקיר נכסיו וחזי ליה אלמא מותר להפקיר בשבת וכל שכן ביום טוב ודוחק לומר דטעם ההיתר הוא משום דבדיעבד אי עבר והפקיר נכסיו חזי ליה דהא דתנן דאין מקדישין וכו׳ היינו לכתחלה אבל בדיעבד מה שעשה עשוי כדכתב הרי״ף בריש פרק משילין בשם הירושלמי יעויין שם והוא הדין הפקר דאם הפקיר מה שעשה עשוי מה שאין כן בהא דאין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב דאפילו בדיעבד אם תרם אף דתרומתו תרומה מכל מקום אסור לאכול בשבת אם תרם במזיד כדין מבשל בשבת כדתנן בפרק שני דתרומות וכתבו הר״ן שם בפרק משילין ונאמר דאפילו בדמאי דמדרבנן הוא החמירו דאם תרם במזיד לא יאכל והיינו טעמא דטבל דאין מפנין והיינו טעמא דבדמאי איצטריך לטעמא דאי בעי מפקיר נכסיה משום דאפילו אם תרם בדיעבד כל שהוא במזיד אסור לאכול מה שאין כן הפקר דאפילו אם הפקיר במזיד הפקרו הפקר והוי עני ומותר בדמאי דזה דוחק דהא על ידי מה שמפקיר נכסיה מתיר עצמו בדמאי וכיון דאין כונתו להפקיר נכסיו כי אם להתיר הדמאי שדמי לתורם ממנו ואם כן יהיה אסור לאכול דלא יהנו מעשיו כיון דמזיד הפקיר דומיא דתרם דקנסוהו רבנן כיון דעבר ותקן במזיד ועוד דאיך אפשר לומר דמותר לטלטלו לכתחלה משום דחזי ליה בדיעבד כיון דמן הדין לא חזי ליה לכתחלה וכן מצאתי להרב המאירי וכו' הביא לשונו כנז"ל בד"ה שוב התבוננתי וסיים הרי מבואר מדבריו דלא כהרב פרי חדש עכ"ל הנך רואה שמה שתירץ הרב יבא הלוי דכיון דמה שעשה עשוי מהני הנה מרן מוהריט"א נדחה קרי ליה מתרי טעמי תריצי אי משום דאף שהפקרו הפקר מכל מקום אסור לו לאכול כיוון שלא היתה כונתו להפקיר וכו' ואי משום דאין להתיר הטלטול לכתחילה משום מאי דחזי ליה בדיעבד ומבואר שדעתו להלכה שמותר להפקיר בשבת שלא כדעת הרב פרי חדש: ומכל מקום נראה דכיון שלא הזכיר דברי הריטב״א שהביא הרב שער המלך ולא דברי הרמב״ן שהביא הרב גזע ישי אות היא שלא ראה דברי קדשם בזה לפי עדות ספר אוצר הספרים נדפס ספר קהלת יעקב ראשונה בשנת תקב״ן ולקוטות הרמב״ן נדפסו בשנת תקנ"א וקרוב לומר שלא ראה אותם מרן מוהריט"א שעדיין לא היו בדפוס כשכתב ענין זה וחידושי הריטב״א שהיו בכתיבת יד אצל הרב שער המלך נדפסו בשנת תקס"ו לדברי האוצר הספרים ואם היה רואה דבריהם ברור בעיני שהיה מעמיק העיון ליישב דבריהם כי אף שראה דברי רבינו המאירי ואהניא ליה להחליט שלא כדברי הרב פרי חדש מכל מקום ליישב דעת הראשונים הרמב"ן והריטב"א היה ממשכן את עצמו כי אין לדחות דבריהם בנקל ולכל הפחות היה הדבר אצלו בספק ולא להחליט דמותר להפקיר בשבת
הדפסת הספר הספר הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו גדול ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות משה שריפי כתב:הספר שדי חמד הוא ספר נפלא מאוד המכיל נושאים רבים עם מקורות עצומים, אבל הבעיה שלו שהוא לא מסודר בכלל, פאת השדה, אסיפת דינים, שיירי השדה, שיורי הפאה, כללים, השמטות, וכו'

שדי חמד

ער איז געווען א רב אין און דערנאך איז ער געווארן רב פון.

שדי חמד/ה
אם האב מותר לצאת לחו"ל ליקח אשה לבנו פאת השדה ושיורי השדה לאחר שהדפיס את ספר קיבל הרב מדיני עשרות תגובות, ובעקבות כך הוסיף חיבור בשם פאת השדה
שדי חמד (ספר)
וכשיטת הריטב״א כנלע״ד: ובההיא עניינא רשום אצלי עוד במה שנסתפק הגרעק״א זצ״ל בגליון השו״ע או״ח סי׳ שלט ובתשובותיו סי׳ עק״ד אם מוצא מציאה בשבת דהוי דבר הפקר אם מותר לזכות בו ובשם ס׳ עצי אלמוגים הביא דדעתו דאסור לקנות מהפקר בשבת יעו״ש
שדי חמד/ה
למרות הקשיים וחוסר הידע בחקלאות, התמחה היישוב בגידול בטטות והגיע ליבולים הגדולים בארץ
דער לעצטער באנד איז זיינע תשובות ספרים תושבי שדי חמד וחברים עמותת "דרכים שלובות" מארגנת סיורי קירוב לבבות בישובי המגזר הערבי, במסגרת קורסי הערבית במושב ביקרנו פעמיים בג'לג'וליה היו גם ביקורים בכפר קרע ובטייבה בקורסים קודמים - הפידבקים היו טובים ומשתתפי הסיורים נהנו לגלות לא מעט ידע חדש על היישוב השכן שנמצא מעבר לכביש
יש בשד"ח השמטות נוספות ביחס ועל פאת השדה? ה"שדי חמד" הודפס לראשונה ב בין השנים - ובו פסקים וחידושים וכללים מסודרים בערכים על פי סדר הא"ב, בשמונה-עשר כרכים, שלושה עשר חלקים בחייו וחמישה לאחר פטירתו

שדי חמד

בתחילת שנות ה-70 נפרדה האגודה מן הסוכנות והמושב יצא לביסוס כלכלי.

9
שדי חמד (מושב)
וכן ראיתי בהשמטות שעורר עוד בזה"
חיים חזקיהו מדיני
ויותר רחוק אך בשדי חמד דפוס ראשון היו השמטות והן לא צולמו בדפוס חדש"
שדי חמד (מושב)
הסיור יערך בשילוב עברית וערבית
והכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל הספריה עלתה באש בשעת הפרעות
שוב ראה שכדברי הרב פרי חדש כתב הרמב״ן בליקוטיו והאריך לפלפל ליישב דעת הרמב״ן דמסוגיאות הש"ס בכמה מקומות מתבאר דמותר להפקיר לדבר מצוה ומסיק שגם דעת הרמב״ן כן היא דמותר להפקיר לדבר מצוה אלא שסובר דהמשהה חמצו כדי לבערו אינו עובר עליו מן התורה ולכן הוכיח דעל כרחין לומר דביטול לאו מטעם הפקר דאם כן איך מבטלו ביום טוב הא אסור להפקיר ביום טוב ואי משום מצווה זה אינו לשיטתו דהא יכול להשהות החמץ על דעת לבערו דליכא מצוה דאורייתא בביטולו עתה אחר דאין איסור להשהות אף דיש לומר דהפקר אינו עושה קנין או יש לומר כיון דעל כל פנים אסור להשהות מדרבנן מותר להפקירו דהוי צורך היום מכל מקום הרמב״ן סובר דהפקר הוא קנין גמור ולכן הוכיח דביטול אינו משום הפקר וסיים בסוף אות ל״ג וז״ל לכן ברור לכולי עלמא דלהפקיר משום מצוה מותר אבל להפקיר כך אסור וכן לעניין לזכות מן ההפקר בשבת ויום טוב בשביל מצוה מותר וכו' דמיגו דמפקיר נכסיו וכו׳ ע"כ איצטריך לזכות אחר כך בהדמאי בתוך שלשה ימים וכו' אבל לזכות בהפקר כך יש לומר דאסור ומה שהביא בתשובת עבודת הגרשוני סי׳ כ"ה ראיה משבת דף ק״ך לימא מהפקרא קא זכינא וכו׳ אין ראיה דהא אפילו בקנה ומכר בשבת ויום טוב הוי קנייה כדאיתא בירושלמי ופסקו כן הפוסקים וכו׳ וכיון שכבר זכה מן ההפקר קנה אבל אם מותר לכתחלה לזכות מן ההפקר איכא למימר דדמי לקניין דאסור בשבת ויום טוב דמה לי להפקיר או לזכות מן ההפקר ותמיד גזרו משום גזרת מקח וממכר עכ״ל מסקנתו לך נא ראה נפלאות מתורתו: והנה על מה שכתבתי בנדפס באות ק' בדין הפקר אם מותר בשבת או לא כתב לי ידידי הרה״ג מוהר״ר צבי הירש הלוי בילווייס יצ״ו בעל הגהות כור לזהב על חידושי הריטב״א וז״ל עוד שם אות ה' סי׳ ק׳ הביא הדר״ג דברי הריטב״א והפר״ח או״ח סי' תל״ד שאסור להפקיר בשבת ומר הביא שם להקת נביאים אחרונים שהקשו עליהם מסוגיא דשבת דף קמ״ח מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב ומסוגיא דפרק מפנין דאי בעי מפקיר לנכסיה הוי עני וחזי ליה ומסוגיא דדף קלא הואיל ובידו להפקירן וקושיא זו היא ראית המגן אברהם ס׳ י׳׳ג דמותר להפקיר בשבת ונדחקו בישובים ובעה"י רשום אצלי מכבר אריכות בעניין זה וכדי שלא להטריח את כבודו אעתיק קצת בקיצור נמרץ ומעיקרא צריך לדעת באיזו מהדורה של שד"ח השתמש הרב כוכבי יצחק

חיים חזקיהו מדיני

.

11
שדי חמד
עם זאת רבים עדיין נמנעים מלכתוב "שדי חמד" ובוחרים בחלופה "שדה חמד"
מומחה לספר שדי חמד ומבנהו
בהקדמתו כותב הרב מדיני כי ספרו זה נכתב לשם שמים, ולהשאיר לו שם ושארית בארץ מאחר וילדיו מתו בעודו בחייו ולא נשאר לו זרע
שדי חמד/ה
ער האט געהאט א פאטאגראפיסטישער קאפ, און געדענקט צענדליגער טויזנטער מראה מקומות פון כל התורה כולה